צור הדסה היא יישוב בהרי יהודה, כ-15 קילומטר דרומית מערבית לירושלים, בתחום המועצה האזורית מטה יהודה. היישוב יושב בסביבה הררית של חורש טבעי, בגובה של כמה מאות מטרים מעל פני הים, והאופי שלו פרברי ירוק: קהילה שרובה משפחות שבחרו במגורים בטבע במרחק נסיעה מירושלים. בעשורים האחרונים היישוב גדל במידה ניכרת והפך מיישוב קטן לאחד היישובים הבולטים בהרי יהודה. הקהילה מגוונת יחסית ליישוב הררי, והאופי המקומי משלב בין מי שהגיעו מירושלים לבין משפחות מרחבי הארץ שחיפשו מגורים בסביבה ירוקה. המיקום בהרי יהודה אומר גם קרבה לשמורות טבע, לנחלים ולמסלולי הליכה, מאפיין שמרכזי בבחירה של רבים מהתושבים ביישוב הזה על פני שכונה עירונית בירושלים. הצמיחה הזו ניכרת במבנה של צור הדסה. לצד הגרעין הוותיק התפתחו שכונות חדשות, ובהן סנסן, שכונה שנקראת על שם הרכס הסמוך ומרכזת חלק ניכר מהבנייה החדשה ביישוב. ההבחנה בין החלקים הוותיקים לחדשים היא גם הבחנה באופי הבנייה: מבתים צמודי קרקע ותיקים לבנייה רוויה חדשה יותר בשכונות המתפתחות. התחבורה נשענת על כביש 375, שמחבר את היישוב מזרחה לכיוון ירושלים ומערבה לכיוון עמק האלה וכביש 38. הנסיעה לירושלים היא חלק מהשגרה של רוב התושבים, ותחבורה ציבורית קיימת אבל מוגבלת ביחס לעיר. מי שעובד בירושלים צריך להביא בחשבון את הנסיעה בדרך ההררית ואת העומסים בכניסות לעיר. לקונים ששוקלים את צור הדסה יש כמה שאלות מרכזיות. ראשית, מה היקף הבנייה הנוסף המתוכנן ביישוב ובשכונת סנסן בפרט, והאם התשתיות והשירותים גדלים באותו קצב כמו האוכלוסייה. שנית, איך נראית הנסיעה היומית שלכם לירושלים בפועל, בשעות הבוקר ולא רק בסוף שבוע. ושלישית, אילו שירותים יומיומיים, חינוך, מסחר ובריאות, זמינים ביישוב עצמו ואילו מחייבים נסיעה. ביישוב הררי שגדל מהר, התשובות האלה חשובות לא פחות ממפרט הדירה. שווה גם לבדוק את פתרונות החינוך העל יסודי ואת שירותי הבריאות הקרובים, שני תחומים שבהם יישובים הרריים נשענים לרוב על מערך אזורי ולא על פתרון מקומי מלא.