דוח מבקר המדינה חושף כשלים חמורים בפיקוח על שוק המשכנתאות: חוב משקי הבית זינק ל-630 מיליארד שקלים, ורגולטורים התעלמו מהסיכונים שמציבים מבצעי המימון של הקבלנים לרוכשים.
דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מתח ביקורת חריפה על בנק ישראל ועל הגופים הרגולטוריים האחראים על שוק המשכנתאות. לפי הדוח, יתרת חוב המשכנתאות של משקי הבית הגיעה בשנת 2025 לכ-630 מיליארד שקלים, זינוק של כ-110% בתקופה הנסקרת. לצד הנתון הזה, המבקר מצביע על כשלים מהותיים: רפורמות שלא יושמו כנדרש, פיקוח לקוי על מבצעי המימון של הקבלנים, והזנחה של תחום ייעוץ המשכנתאות לציבור.
הביקורת המרכזית נוגעת למה שהמבקר מגדיר כהתעלמות מסיכוני "מבצעי הקבלנים". מדובר בהסדרי מימון שבהם הקבלן מציע לרוכש תנאים נוחים לכאורה, כגון דחיית תשלומים או ריביות מסובסדות לתקופה מוגבלת, אך הסיכונים הגלומים בהם לא תמיד שקופים לרוכש ולא תמיד מפוקחים כנדרש. הרגולטור, לפי הדוח, לא פעל בזמן להסדיר תחום זה.
מה זה אומר עבור רוכשי דירה חדשה מקבלן? ראשית, כדאי לבחון כל מבצע מימון של קבלן בעין ביקורתית ולא להסתפק בהצגה השיווקית. יש לבדוק מה קורה לתשלומים ולריבית לאחר תום תקופת המבצע, ולהשוות את העלות הכוללת למשכנתא רגילה מהבנק. שנית, הדוח עשוי לזרז חקיקה לאסדרת תחום ייעוץ המשכנתאות, מה שעשוי להגדיל בעתיד את הגנת הרוכשים ואת שקיפות התנאים. בינתיים, מי שרוכש דירה כיום נמצא בשוק שבו הפיקוח עדיין חלקי. לכן, קבלת ייעוץ משכנתא עצמאי, שאינו תלוי בקבלן, היא צעד מעשי שיכול לחסוך עלויות ולחשוף סיכונים לפני החתימה.