כ-630 עסקאות בשנה בישראל במחיר של 10 מיליון שקל ומעלה, יותר מ-60% מהן בתל אביב. המחיר הממוצע בעסקאות מעל 15 מיליון ירד, ובין המחיר המבוקש לסגירה נפער פער של 5%-10%.
בקצרה
- כ-630 עסקאות בשנה בישראל במחיר של 10 מיליון שקל ומעלה
- יותר מ-60% מהן בתל אביב, כ-380 עסקאות
- המחיר הממוצע בעסקאות מעל 15 מיליון ירד מ-21.4 ל-18.3 מיליון שקל
- בין המחיר המבוקש לסגירה יש פער של 5%-10%
שוק דירות היוקרה בישראל פעיל, אבל מתקרר. לפי נתונים שפורסמו ב-3 באוקטובר 2026, נחתמות בישראל כ-630 עסקאות בשנה בדירות במחיר של 10 מיליון שקל ומעלה, ויותר מ-60% מהן מתבצעות בתל אביב, כלומר כ-380 עסקאות בעיר. בממוצע זה יותר מעסקה אחת ביום.
התקררות בקצה העליון
ברבעון הראשון נרשמו רק 20 עסקאות במחיר של מעל 15 מיליון שקל, והמחיר הממוצע בהן ירד מ-21.4 מיליון שקל לכ-18.3 מיליון שקל. גם המשא ומתן הפך קשוב יותר לקונה: בין המחיר המבוקש למחיר שבו נסגרת העסקה נפער פער של 5%-10%.
המחירים למטר משתנים מאוד לפי מיקום. סביב פארק הירקון, כיכר המדינה ורובע 4 מדובר ב-80 עד 110 אלף שקל למטר, ובנווה צדק, ברוטשילד ובקו הים המחיר מגיע ל-150 אלף שקל למטר ויותר.
מי קונה
הקונים הם בעיקר יזמי טכנולוגיה, מנהלים בכירים, אנשי פיננסים ובעלי חברות, וגם יהודים אמידים מארה"ב, מצרפת ומבריטניה. הנתונים מצביעים על העדפה לנכסים קטנים יותר בתמורה למיקום פרימיום, ועל ביקוש קבוע למיקומים הטובים ביותר גם כשהשוק כולו מתקרר.
מה זה אומר לרוכשי דירה חדשה מקבלן
רוב הרוכשים לא פועלים בקצה הזה של השוק, אבל אותה דינמיקה רלוונטית גם להם: כשהשוק מתקרר, המחיר המבוקש הוא נקודת פתיחה ולא מחיר סופי. פער של 5%-10% בעסקאות יוקרה מזכיר לרוכש בפרויקט חדש לבדוק מה אפשר לקבל מעבר למחיר המחירון, למשל תנאי תשלום, שדרוגים בדירה או חניה נוספת, ולא להסתפק בהנחה אחת. לשם ההקשר, מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים בתל אביב יפו עמד ברבעון הראשון של 2026 על 5,229,800 שקל, עלייה של 10.7% לעומת התקופה המקבילה, ובמאגר של דיראלי מופיעים כיום 65 פרויקטים חדשים פעילים בעיר.
