אשקלון יושבת על חוף הים התיכון, כ-55 קילומטר דרומית לתל אביב וכ-15 קילומטר צפונית לגבול רצועת עזה. היא העיר הגדולה בדרום מחוז הדרום, עם אוכלוסייה של כ-150,000 תושבים לפי נתוני הלמ"ס. הפרופיל הסוציו-אקונומי של העיר נע סביב אשכול 5-6 בסולם הלאומי, מה שממקם אותה בטווח הביניים הארצי. אשקלון מוכרת כעיר נמל ותעשייה, ובה מרכז כוח גדול (תחנת הכוח רוטנברג) ומתקני תשתית לאומיים. בשנים האחרונות הצליחה העיר לגוון את הפרופיל שלה, עם פיתוח אזורי תיירות לאורך קו החוף ופארק לאומי בעל ממצאים ארכיאולוגיים משמעותיים מהתקופה הפלשתית, הכנענית וההלניסטית. קרבתה לים, מחירי הקרקע הנמוכים יחסית למרכז, ושדרת חוף ארוכה הופכים אותה ליעד שמושך קונים שמחפשים חלופה לאזורי הביקוש הגבוה. מבחינה גאוגרפית, אשקלון מורכבת ממספר אזורים בעלי אופי שונה. הליבה הוותיקה של העיר, שנבנתה בעיקר בשנות החמישים והשישים, כוללת שכונות כמו אפרידר ומגדל, שמאופיינות במבנה בנייה צפוף יחסית ובתשתית עירונית מבוססת. ממזרח לאזורים אלה ומצפון להם התפתחה העיר לעבר שכונות חדשות יותר: רמות אשקלון וגבעת ציון מייצגות את הגל של בנייה מהעשורים האחרונים, עם מבנה רחובות מתוכנן ושטחים ציבוריים רחבים יותר. לאורך קו החוף ממוקמות שכונות שקמים ואגמים ועיר היין, שנהנות מקרבה לים ומאופי שונה מהותית משאר העיר. כוכב הצפון מייצג את האזור הצפוני של העיר, שנמצא בשלבי פיתוח מואץ יחסית. ההבדל בין הגרעין הישן לאזורים החדשים בולט גם בסוג הנכסים: הוותיקים כוללים בעיקר בנייה נמוכה ובינונית, בעוד הפיתוח החדש נוטה לקומות גבוהות יותר ולמפרט עכשווי. הגישה לאשקלון מתאפשרת בעיקר דרך מסילת הרכבת, עם תחנות בתוך העיר שמחברות אותה לתל אביב בנסיעה של כ-60-70 דקות. כביש 4 הוא ציר הגישה הראשי בכביש, ומאפשר נסיעה נוחה צפונה לגוש דן. בתוך העיר, רשת האוטובוסים של אגד ומפעילים נוספים מכסה את עיקר השכונות, אך תושבים רבים נסמכים על רכב פרטי לניידות יומיומית. הרחבת מסילת הרכבת ושדרוג תדירות הרכבות לאשקלון נמצאים בתכנון ובביצוע חלקי, מה שעשוי לשפר את הקישוריות לאזורי התעסוקה במרכז הארץ בשנים הקרובות. מבחינת כיווני הפיתוח, אשקלון נמצאת בתהליך של עדכון תכניות מתאר שמכוונות להרחבה צפונה ולציפוף מבוקר בשכונות הקיימות. תכנית האב של העיר כוללת הגדלת היצע יחידות הדיור, בדגש על אזורים שנמצאים בסמיכות לתשתיות תחבורה קיימות. ממשלת ישראל הכריזה על אשקלון כאחד מיעדי הפיתוח המועדפים בפריפריה, מה שמתורגם לתמיכה בתכניות דיור ובמסלולי מיסוי מופחת לרוכשים מסוימים. בנוסף, השקעות בתשתיות ציבוריות, ובהן שדרוג אזורי חוף ופיתוח מרכזי מסחר שכונתיים, מלוות את הגל הנוכחי של הבנייה. שיקום ופיתוח של אזורים ותיקים במסגרת תמ"א 38 ותכניות פינוי-בינוי נמצאים בשלבים שונים בחלקים שונים של העיר. לפני שמקבלים החלטה על רכישה באשקלון, כמה שאלות שכדאי לשאול: עד כמה מועדי המסירה הריאליים בפרויקטים בעיר תואמים את המועדים הרשמיים שמוצגים בשיווק, ומה ניתן ללמוד מפרויקטים שנמסרו בשנים האחרונות? האם הקישוריות הרכבתית לתל אביב צפויה להשתפר בטווח הזמן שרלוונטי עבורכם, ואיך זה משפיע על שווי הנכס לטווח ארוך? ולבסוף, מה האופי הצפוי של השכונה בעוד עשר שנים לאור תכניות הפיתוח המוכרזות, ובפרט האם הסביבה הישירה של הנכס שאתם בוחנים צפויה להישאר דומה לזו שאתם רואים היום.